משפט הקופים

משפט הקופים

ה היה ב10.7.1925 נחתתי בטנסי, צעיר בן 20  ונקלעתי למשפט המתוקשר ביותר בתקופה האחרונה בארה"ב.

4 חודשים לאחר חקיקת החוק,שאוסר על לימוד תאוריית האבולוציה של דרווין ממניעם דתיים,בכל האוניבסיטאות,המכללות,וכל בתי הספר בטנסי. 

בתקופה זו, כולנו רואים  התפתחות  שתי מגמות מנוגדות האחת -ליבראלית שמתרחקת מהדת והשנייה בריאתניים,שחוזרת לדת וטוענת , כי כל היצרים החיים נוצרו בששת ימי הבריאה ובהם בלבד ולכן דעתם של הליברליים ,שדוגלים בתורתו של דרווין שמוצא היצורים  החיים הוא גלגול של מינים קדומים יותר, 
 נתקלה בהתנגדות ויחד עם זרמים דתיים קיצוניים  נקבע ונחקק החוק.

מורה לביולוגיה-בשם ג'ון סקופס הסכים ,לבקשת האיגוד האמריקני לחירויות האזרח ,להפר חוק זה ונעצר על כך שלימד בכיתה את תורת האבולוציה של דארווין .הוא הועמד לדין וכולנו חווינו והיינו עדים  למאבק שכולל סיקור תקשורתי רחב בין מצדדי תורת .האבולוציה לבין גורמים נוצריים דתיים שטענו 
שתורה זו סותרת את התנך

במהלך הימים הראשונים למשפט ,התברר כי סקופס היה מתנדב של האיגוד  -
אמריקני
 לאחר 8 ימי משפט הורשע סקופס בעבירה על החוק ומחוייב בקנס נמוך בסך 100$ בהמלצת פרקליטו הוא מסרב לשלם את הקנס ומגיש ערעור ומזוכה 
מתשלום הקנס.

 היום 42 שנים אחרי, מבוטל החוק האוסר לימוד תורת האבולוציה על ידי בית המשפט העליון  שקובע כי חוק 

זה מנוגד לחוקת ארה"ב מאחר ונובע ממניעים דתיים.

ואו איזה קור, בדיוק עכשיו נחטתי בבזל שבשוויץ. 
התאריך היום הוא 28 באוגוסט 1897, מחר יתקיים הקונגרס הציוני העולמי הראשון!
אני מאוד מתרגש להיות פה.
אחרי שנחטתי הלכתי למלון, לאחר מספר דקות הגיע שליח שדפק לי בדלת והביא לי מכתב.
במכתב הייתה הזמנה לקונגרס.

חשיבות רבה הייתה לקונגרס בעשיית תעמולה לתנועה הציונית החדשה בקרב יהודי העולם והעלאת הבעיה היהודית על סדר היום הבינלאומי. 
לראשונה התכנסו יהודי מזרח ומערב, מה שסימל אחדות לאומית. הקונגרס הציג יעדים ומטרות לפתרון הבעיה הלאומית, כלומר: הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. 
בקונגרס זה הוקמו מוסדות שונים להגשמת רעיון התנועה ובראשם ההסתדרות הציונית, נוסד בו הוועד הפועל הציוני בן 18 חברים והנהלה בת חמישה חברים בראשותו של הרצל.
כמו כן נקבעה זכות בחירת הצירים והותוותה תשתית התנועה הציונית.

29 באוגוסט:
בוקר טוב

, היום יהיה הקונגרס הציוני העולמי הראשון

בעוד זמן קצר זה עומד לקרות, כבר התחלתי לשמוע מהחלון צעדים לעבר האולם.

הטקס:
הגעתי לאולם "בית הקזינו" המפואר שבבזאל הטקס התקיים שם.
כונסו שם 208 צירים מ16 מדינות.
את הקונגרס פתח נאום של נשיא הקונגרס, קרפל ליפה מרומניה, ומקס נורדואו סקר בהמשך את מצב האומה.
טקס זה היה מאוד מרגש חילוקי דעות התגלו בין אנשי חובבי ציון שדגלו בעליה והתיישבות באופן מיידי בארץ ישראל לבין הרצל ואנשיו.
אנשי הציונות המדינית, שתמכו קודם בהשגת ערבויות ליהודים בטרם ההתיישבות.
כהצעת פשרה, אישר הקונגרס את תוכנית בזל שקבעה כי התנועה הציונית שואפת להקמת בית מולדת ליהודים בארץ ישראל תוך הבטחת ערבות 
של אומות העולם, ונקבעו דרכי פעולה לביצוע התוכנית.

זה היה אחד הימים המרגשים בחיי אני לא אשכח את היום הזה בחיים. אני יספר את יום זה לילדים שלי ולנכדים שלי.
נאור מוסרי

4.7.1976 מבצע אנטבה (יונתן)

 מבצע אנטבה (יונתן)  4.7.1976

נחתתי באוגנדה בעיר אנטבה ב-4 ביולי 1976.

ביום זה היה מבצע לשחרור החטופים באנטבה שנקרא "מבצע יונתן".

התרגשתי מאוד להיות שם במיוחד שביום זה עשינו משא ומתן עם חוטפי מטוס אייר פרנס ו105 הנוסעים שבו. כולם היו מודאגים בזמן שכוחות צהל היו בדרכם אל הטרמינל בו הוחזקו החטופים באנטבה, בשלושה מסוקי הרקולס שונים.

יום למחרת שהודיעו שהחטופים חזרו ושהכול בסדר איתם, האווירה בארץ הייתה שמחה ואושר שהחזירו את החטופים ושהכול בסדר איתם. שמחתי מאוד וידעתי שהרגשה כזאת אני לא ירגיש עוד בחיים, שזאת הרגשה של פעם בחיים! תוך כדי חגיגות השמחה התבשרנו על מותו של יונתן נתניהו.

כל הארץ הודו לצה"ל ורבין ולממשלה בקריאות הידד והתחלנו לעשות מעגלים של הורה ולרקוד מאושר עם דגלי המדינה בידינו. ישישם עטורי זקן נישאו על כתפיהם של צעירים ותקעו בשופר, וויסקי נשפך על כול אלה שרקדו. בני משפחות וחברים באו לקבל את פניהם של בני הערובה. כל השמחה והצהלה התרחשה בצהריים בבסיס חיל האוויר. מאוד נהנתי מטיול זה ולא אשכח אותו לעולם!

זהר שופינסקי

הצהרת בלפור-2 נובמבר 1917

היי לכולם, אני כרגע נחתי מהמטוס הגעתי ללונדון, הלכתי למלון שלי פתחתי לי טלוויזיה והופתעתי לגלות שהיום תתקיים הצהרת בלפור, ברטינה פרסמה את ההצהרה והכריזה על נכונותה לסייע בהקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל . הצהרה זו הייתה פרי משא ומתן שניהלו יהודים ציוניים בבריטניה בראשות ד"ר חיים וייצמן, והיא קיבלה הסכמה של המעצמות. ההצהרה ניתנה בצורת מסמך מודפס, שנחתם בחתימת ידו של לורד ארתור ג'יימס בלפור ונמסר ללורד ליונל וולטר רוטשילד על מנת שיועבר להסתדרות הציונית. העותק המקורי של ההצהרה שמור בספרייה הבריטית.

ואז השדרנית התחילה להקריא  את המכתב שנשלח ללורד רוטשילד כולי הייתי בהתרגשות ובמתח..

משרד החוץ, 2 בנובמבר 1917

לורד רוטשילד היקר,

לעונג לי להעביר לידיך להלן, בשמה של ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת ההזדהות עם השאיפות היהודיות הציוניות כפי שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו:

"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של

עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת".

אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת ההסתדרות הציונית.

בכבוד רב,

ארתור ג'יימס בלפור.

"עד פה החדשות להיום.." כך אמרה השדרנית וסיימה את השידור .

אמשיך לעדכן אתכם אם היה משהו חדש בינתיים הלכתי לעשות סיבוב בחניות..

אוהבת עדן..

הסכם שלום בין ישראל למצרים 26.3.1979

אני מרגיש כמו בחלום , אני לא מאמין שזה באמת קורה , אנחנו מחכים לזה כל כך הרבה שנים שבהם , עברנו פיגועים 

ומלחמות קשות עם אבדות כואבות . ההסכם הוא בין ישראל למצרים , ובה ישראל מעבירה את השליטה של חצי האי סיני למצרים . וכן , הפסקת אש .

אני ממש רואה את זה קורה , יש כאן קהל מצומצם והרוב כאן הם מהתקשורת העולמית , זה באמת אירוע גדול . המזל שלי הוא שאני הבן של אחד הכתבים הבכירים מהעיתון 'SKY NEWS' . אפילו מזג האוויר פועל לטובה , השמיים בהירים וזה נותן לכולם הרגשה חיובית . 

יש שקט מוחלט , כנראה השקט אחרי סערה ארוכה ומייגעת בה השתתפו שלושת הצדדים : ישראל (מנחם בגין) , ארה"ב (ג'ימי קרטר) , ומצרים (אנואר סעדאת).

שלושת המנהיגים נכנסים לבמה שהכינו על מדשאות הבית הלבן מחויכים , נרגשים ומאוד רשמיים . 

גם אני נרגש ומרחוק אני צופה על אבא שלי שהוא גם נרגש מאוד. 

המנהיגים יוצאים בזה הרגע ומתיישבים ורואים על פניהם את נחת הרוח ... 

כעבור שעה וחצי : 

 לאחר הנאומים הקצרים יחסית פנו המנהיגים לאחר לחיצות ידיים חמות חיוכים והרבה אופטימיות ונכנסים לתוך הבית הלבן על מנת לחתום רשמית על הסכם השלום .

יאווו מה הייתי מוכן לעשות כדי לראות ולהיות בתוך החדר בזמן החתימה ההיסטורית . 

המצאת המטוס

                                                           

המצאת המטוס הראשון, האחים רייט! - סתיו טסלפפח.

1 לדצמבר 1903.

קיבלתי טלפון מחברי הקרוב וילבור רייט שביקש שאני יבוא לראות את המצאתו החדשה קיבלתי את הצעתו וארגנתי תיק קטן לשייט. השייט היה קשה ומפרך (שהצריך גם נסיעות ברכבות ובמוניות וכ"ו...) אבל אחרי 14 יום הגעתי ליעד.

15 לדצמבר 1903.

הגעתי לבית משפחת רייט שנמצא בצפון קרולינה בארצות הברית אני חייב להודות הבית נראה כמו ארמון שמחתי לראות את חברי וילבור ועוד יותר את אחיו אורוויל ששברו את הראש על המצאתם שהייתה מכונה שיכולה לעוף בשמיים בהתחלה זה היה נשמע לי קצת מוזר אבל עם הזמן התחלתי לראות בזה קצת היגיון(אומנם קצת אבל גם קצת זה משהו).

16 לדצמבר 1903.

האחים כבר ניסו הכל ואני מתכוון להכל אבל בסוף וילבור הצליח להבין את בעייתם וניסה לתקן אותה וילבור היה בחור שלא ממש מדבר הוא יותר אחד של מעשים בזמן שניסה לתקן את הבעיה, אני ואורוויל דיברנו אורוויל סיפר לי שהם ניסו כבר שנים לפתח את המכונה ולא הצליחו (מה שהם לא ידעו שהיום כבר כולם יודעים מי הם ואת הגאונות שלהם) אבל אחרי 12 שעות של עבודת פרך של וילבור הוא הצליח לגרום למכונה לפעול עכשיו יש בעיה אחת מי היה מוכן לנסות את המכונה "המוזרה" הזאת וילבור ואורוויל רבו כמה דקות והחליטו שאורוויל יעלה על המכונה אבל כבר היה מאוחר וחשוך אז הם החליטו לנסות מחר.

17 לדצמבר 1903 היום הגדול!

התעוררנו בבוקר מוקדם היינו חדורי מוטיבציה אחרי שאתמול בלילה וילבור הצליח לפתור את הבעיה, התרגשנו מאוד הם סיפרו לי שכבר הצליחו פעם אחת לעוף אך לגובה נמוך ולזמן קצר אך היום הייתה להם הרגשה שונה הייתי יכול לראות את האש בעיניים שלהם רק לצאת החוצה לעוף במכונה אני והאחים הגענו למקום העבודה שלהם והתחלו לתכננן את הטיסה דיברתי עם אורוויל ניסית להרגיע אותו הוא היה ממש לחוץ, טוב רגע האמת הגיעה הצלמים פה הכל מוכן רק שלא תהיה בעיה, אורוויל עלה על המטוס והתחיל להניע את המנועים וילבור צעק לו לפני שהמריא בהצלחה אחי! אורוויל התחיל לנוע ובמכה אחת המטוס התרומם לאוויר ועף כלום היו בשוק, זה היה דבר לא יאמן שמכונה עפה באוויר, ממש התגאיתי בהם הם היו ממש נרגשים כשאורוויל נחת כולם התחילו לעריץ אותם מרוב התרגשות לא שמתי לב שכבר נהיה ערב אורוויל טס כמעט שעה.

18לדצמבר 1903 יום הפרידה.

אתמול בלילה כמעט ולא ישנתי הייתי כל כך מרוגש לא יכולתי שקמתי היו מלא צלמים  בחוץ רק כדי לצלם אותם זוג האחים שכולם חשבו שהשתגעו הפכו ביום אחד לאגדה מי היה מאמין שהאחים רייט אלה שמכרו דגמי אופניים יצליחו לבנות מכונה כל כך מדהימה.
זהו הגיעה זמן שלי לחזור לזמן שלנו אבל לא רציתי לחזור ברגל לאוניה רציתי לעשות את זה בסטייל אז ביקשתי מוילבור ומאורוויל שיקפיצו אותי במטוס הטיסה הייתה מדהימה היה קצת צפוף אבל כיף אמרתי שלום נפרדתי מהם ועליתי לאוניה היום כבר אני מסתכל במחשב ורואה איך האחים הקטנים מקייטי הוק הפכו לאגדה בעולם הטכנולוגיה ובכללי ואני גאה בהם.


סרטון קטן שצילמתי

יום שלישי השחור

היום בו קרסו מחירי המניות בבורסה בניו יורק והתחיל השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית.
הכל התחיל ב24 באוקטובר, יום חמישי השחור אבל ב28 באוקטובר נכנסה הכלכלה של ארה"ב למיתון עמוק וארוך טווח,  כחודש.
בזמן הנפילה של חודש אוקטובר 1929 הפכה העיר ניו יורק לאיזור גדול ורובע הוול סטריט הפך לאחד המרכזיים הכלכליים המובילים בעולם. ניו יורק הייתה לשוק המניות הגדול בעולם, ואני עבדתי באותה תקופה בברוקרית הראשית של המרכז והייתי אחראית למסחר במטבע חוץ ל300 הלקוחות החשובים ביותר של ניו יורק. ביום הנפילה השקעתי את רוב הכסף של הלקוחות שמסתכם ב3 מיליארד דולר.
הירידה בשוק התעצמה ביום חמישי השחור, שיא של 12.9 מיליון מניות החליפו ידיים באותו יום. את היום הזה אני לא אשכח, בשעה 13:00 באותו יום, נפגשנו אני ומספר בנקאים מרכזיים בוול סטרייט כדי למצוא מוצא מהפניקה והכאוס שהשתלטו על קומת המכירות, החלנו להגיש עצות לרכוש חבילות גדולות של מניות של חברות מבוססות.
ב29 באוקטובר זהו היה שיא שלא נשבר כמעט 40 שנה, ביום זה נסחרו 16 מיליון מניות! השוק איבד 14 מיליארד דולר באותו יום והביא להפסד שבועי של 30 מיליארד דולר, הרבה יותר ממה שהוציאה ארה"ב במהלך כל מלחמת העולם הראשונה.
מדד הדאו ג'ונס היה 6 שנים קודם, בעליה והגיע לשיא של 381.17 נקודות וב3 בספטמבר 1929 נפל השוק בחדות והוא איבד 17% בבת אחת.
הנפילה החלה לאמר שרוב של אנשים סקפטים שהשקיעו בסברות בשוק במניות שלוו כסף כדי לרכוש עוד מניות מעל 2.5 מיליארד דולר ניתנו בהלוואות יותר מכל הכסף שנמצא בארה"ב, אנשים אלו קיוו שהמניות ימשיכו להאמיר ומה שבצעם קרה שהם יצרו בועה כלכלית.
הקריסה של וול סטרייט הייתה השפעה מרכזית על כלכלת ארצות הברית והעולם וגרמה למיתון שהביאה על האטה כלכלית.

התקהלות בוול סטריט לאחר "יום שלישי השחור"

שקד גבאי

ממוצע הדאו ג'ונס 1928-1939

מהפכת אוקטובר

מהפכת אוקטובר

רוסיה  25 באוקטובר 1917

המפלגה הבולשביקית (בראשות מנהיגה לנין) הובילה את המהפכנים הקומוניסטים והסוציאליסטים למרד בפטרוגרד (בירת רוסיה בשנים 1917-1921)נגד הממשלה הזמנית של קרנסקי.

ברוב הזמן המאבק בפטרוגרד היה ללא שפיכות דמים כאשר הבולשביקים תפסו את המבנים העיקריים של הממשלה.

בסוף פרצו בהתקפה על ארמון החורף (ארמון החורף היה בית החורף של הצארים הרוסים בשנים 1732 - 1917) המורדים הבולשביקים נתקלו בהתנגדות קלה מאוד אם בכלל, ומבחינה מעשית, די היה בכניסתם לבניין כדי להשתלט עליו. ככל הנראה, בכל המהלך היו 2 הרוגים ו-5 פצועים משני הצדדים.

באותו זמן התכנס הקונגרס השני של המועצות הנבחרות ומתוך 649 הצירים הנבחרים שבו, 390 היו בולשביקים וקרוב ל-100 השתייכו לאגף השמאלי של המפלגה הסוציאל-רבולוציונית, שתמכו גם הם בהפלת ממשלתו של קרנסקי. כשהוכרזה נפילתו של ארמון החורף

הקונגרס הוציא צו שיעביר כוח אל הסובייטים נבחרי הפועלים, החיילים והאיכרים, על מנת לאשר את המהפכה. ההחלטה לא עברה בתמימות דעים. רבים מהסוציאל רבולוציונרים האמינו שלנין והבולשביקים תפסו את השלטון בצורה בלתי חוקית ויצאו לפני שהתקבלה ההחלטה.בזמן יציאתם קרא אליהם לאון טרוצקי בזלזול: "כן, צאו, לכו, עיזבו, אתם נכנסים לפח האשפה של ההיסטוריה".  

ביום שלאחר מכן הסובייטים בחרו את "מועצת ממוני העם" כבסיסה של הממשלה הסובייטית החדשה, עד לכינוס האספה המכוננת, והעבירה את הצו על השלום ואת "הצו על האדמה"

(הצו על האדמה- אישר את פעולותיהם של האיכרים אשר בכל רחבי רוסיה החזיקו באדמותיהם של האצולה ושל הקולאקים - האיכרים הרוסים העשירים. הבולשביקים ראו עצמם כמייצגים של ברית בין פועלים ואיכרים)

הצלחת התקוממות אוקטובר הביאה לסיומו את שלב המהפכה שהתעוררה בפברואר ושינתה את אופיה של המהפכה מליברלית לסוציאליסטית. ניסיון להשתלט על מוסקבה, חודש לאחר מכן, נתקל בהתנגדות חריפה ואלימה הרבה יותר, והבולשביקים לא תפסו שליטה מלאה בעיר עד מרץ 1918; בחלקים אחרים של רוסיה נמשכה מלחמת האזרחים שנים אחדות, עד 1921.

הממשלה החדשה

בעקבות הפלת ממשלת המעבר הרוסית בהתאם להחלטת הוועידה של הסובייטים הוקמה ממשלה חדשה בראשות ולדימיר לנין. הממשלה נתכנתה "מועצת הקומיסרים העממיים" וכל חבר בה היה "קומיסר עממי". להלן הרכב הממשלה החדשה כפי שהורכבה ב-8 בנובמבר 1917:

יושב ראש-ולדמיר לנין

קומיסר  לענייני פנים-אלכסיי ריקוב

קומיסר לענייני חקלאות-ולדמיר מיליוטין. לאחר כשבועיים בתפקיד התפטר לאור אי-הסכמה עם מדיניות הממשלה. במקומו מונה אלכסנדר שליכטר.

קומיסר לענייני העבודה - אלכסנדר שליאפניקוב

קומיסר לענייני צבא וצי - וועדה בהשתתפות ולדימיר אנטונוב-אובסיינקו, ניקולאי קרילנקו ופבל דיבנקו

קומיסר למסחר ותעשייה - ויקטור נוגין

קומיסר האוצר - איוואן סקבורצוב

קומיסר החינוך - אנטולי לונצ'רסקי

קומיסר לענייני חוץ - לאון טרוצקי

קומיסר לענייני משפט - גאוגרי אופוקוב

קומיסר לענייני מזון - איוואן טאודורוביץ'

קומיסר לענייני דואר - ניקולאי אבילוב

קומיסר לענייני מיעוטים - יוסיף סטלין

רובם נהרגו במהלך הטיהורים הגדולים בשנות השלושים של המאה ה-20. לאון טרוצקי נרצח במקסיקו על ידי מתנקש בשנת 1940.

ש"י עגנון מקבל פרס נובל לספרות

קבלת פרס נובל  לספרות של ש"י עגנון- 10 בדצמבר 1966

בהיותי עובדת בכירה בשגרירות ישראל בשבדיה התבקשתי לעשות את כל התיאומים מול מארגני פרס נובל למר ש"י עגנון תאריך 10 בדצמבר 1966 בשטוקהולם שבדיה.
יום זה היה שבת בחג חנוכה ביום זה הדליקו נר שלישי וגם אני, ביום המיוחד הזה קיבל ש"י עגנון פרס נובל, אבל נאלץ לחלוק אותו עם משוררת יהודיה בשם נלי זק"ש, זה היה נדיר ששתים היו זוכים בפרס נובל לספרות בדרך כלל זכה רק משורר /סופר אחד בלבד. באותו ים כולם התרגשו מקבלת הפרס, אבל בגלל שזה היה יום שבת קודם היה צריך לעשות הבדלה ולהדליק נרות של חנוכה והיה חשש שש"י עגנון ונלי זק"ש יאחרו , השבת יצאה כמה דקות לאחר השעה ארבע אני, ש"י עגנון  וכל המשלחת  הישראלית עשינו הבדלה והדלקנו נרות של חנוכה .
לצורך הגעה בזמן לטקס העמידו לרשותנו מארגני האירוע מכונית מיוחדת ושני שוטרים על אופנועים נובל הטקס התחיל בארבע וחצי וחשבנו שאולי נאחר אבל הגענו בזמן. בגלל לחץ הזמנים ש"י עגנון ידע שלא יספיק להתגלח במלונו לכן הצטייד בעוד מועד במכונת גילוח חשמלית שאפשרה לו להתגלח במכונית.  זה היה יום מיוחד ומרגש בעיקר מזה ששתי יהודים מקבלים פרס נובל לספרות. 

בהיותי ישראלית ויהודיה מאוד התרגשתי ונהניתי מהטקס והמעמד.

אנטבה אוגנדה ב4 ביולי 1976

מבצע לשחרור חטופים באנטבה

ב4 ביולי 1976 אני פותח את העיתון ואני רואה שדיווחו על משא ומתן עם חוטפי מטוס אייר פרנס ו 150 הנוסעים שבו . אך באותה העת כבר החלה המשימה הנועזת שלימים תיקרא מבצע יונתן : כוחות צה"ל היו בדרכם אל הטרמינל בו הוחזקו החטופים באנטבה , בשלושה מטוסי הרקולס שונים. 

למחרת בבוקר שאני מתעורר דיווחו עיתוני הבוקר על תוצאות מבצעה השחרור . "שמחה כזאת לא הייתה , אולי עלתה על זו כששבויינו חזרו מהשבי הסורי" , כתב סופר "הארץ" עמוס הדר : "דמעות של אושר זלגו בעיני רבים". 

קריאות הידד לצה"ל לרבין ולממשלה נשמעו מכל עבר . מעגלים מעגלים של רוקדי הורה עם דגלי המדינה בידם.

ישישם עטורי זקן נישאו על כתפיהם של צעירים ואלה תקעו בשופר , ו-ויסקי נישפך על רשם של הרוקדים . כל זה התרחש אתמול בשעות לפני הצהריים בבסיס חיל האוויר שעה שישראלים רבים , בני משפחות קרובים ורחוקים , באו כדי לקבל את פניהם של "בני הערובה".

"שבעה מחבלים ,ביניהם ראשי משרד אש"ף באוגנדה ושני הטרוריסטים הגרמניים נהרגו יחד עם כמה עשרות חיילים אוגנדיים שהקיפו את בית הנתיבות באנטבה שבו היו חטופי מטוס אייר  פראנס" , דיווח הסופר הצבאי של "הארץ", זאב שייף, "כוחות צה"ל השמידו בפעולה זו שישה עד עשרה מטוסי מיג מסוגים שונים ופגעו גם במגדל הפיקוח". שיף דיווח כי המפקד על כוח הפריצה במשימה, מפקד סיירת מטכ"ל יונתן נתניהו, אחיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נהרג בפעולה.

הדיווחים המפורטים למדי  סיפקו עדויות ראשונות על מורכבות המשימה:"מקורות דיפלומטיים טוענים כי ישראל הערימה על האוגנדיים כאשר מן המטוסים הישראלים הועברו הדעות למגדל הפיקוח בנמל אנטבה, כי מצויים בהם מחבלים פלשתיניים שהובאו כדי להחליפם בבני הערובה. כדי להשלים את הרמיה כי אכן דבר זה נכון ולהרוויח דקות יקרות, לבשו הישראליים בגדים אזרחיים."

http://main.knesset.gov.il/About/Lexicon/Pages/entebbi.aspx

הנחיתה הראשונה בירח

האדם הראשון על הירח

ילדות, נעורים וראשית הקריירה

אני הייתי בנם הבכור של סטיבן קוניג ארמסטרונג וויולה לואיז אנגל. נולדתי ב-5 לאוגוסט 1930 בחדר הכניסה של
בית סבי בעיירה וואפקונטה, אוהיו. שמו האמצעי, אולדן, נבחר באליטרציה, ורמיזה לשיר The Courtship of Miles Standish של המשורר הנרי וודסוורת לונגפלו.   סטיבן ארמסטרונג עבד בממשלת אוהיו ובעקבות עבודתו שינתה המשפחה את מקום מגוריה פעמים רבות, 16 מעברי בתים ברחבי אוהיו במשך 14 שנה.
אני החלתי  להתעניין בטיסה עוד בילדותי. את טיסתי הראשונה חוותי ב-26 ביולי 1936 (בגיל 6), על מטוס פורד טרימוטור . בגיל 8 החלתי להתעניין בבניתי דגמי מטוסים ובגיל 15 החלתי  לחסוך לשיעורי טיסה.
לכל שעת טיסה נדרשתי לעבוד כ-22 שעות וחצי כדי להרוויח 9 דולרים.
לאחר שסיימתי בהצלחה את התיכון התחתנתי, והתחלתי ללמוד באוניברסיטת פרדו בשנת 1974וסיים לימודי הנדסת אוורונאוטיקה.

שירות צבאי

בצבא שירתתי כטייס כולל במלחמת קוריאה. לאחר אימונים קשים מאוד החלתי את המשימה המבצעית לטוס במטוס סילון בשטח אוייב.

הבחירה לטייס בחלל

אני בסוף בחרתי להיות אסטרונאוט אבל קודם הייתי צריך לעבור את המבחנים אחרי ארבעה חודשים של מבחנים ההחלטה הגיעה ההחלטה לקחה שלוש ימים אחרי שהיא פורסמה גלתי שגם אני נמצא בין הנבחרים

תוכנית גימיני 5, 8 ,11 

גימיני 5-אני הייתי בין צוות הגיבוי משימה זו הייתה במשך 8 ימים במשימה זו הוכנתי היטב למקרה שהטייסים הראשיים לא יכולו לבצע אותה.

גימיני 8-אני נבחרתי להיות הטייס הראשי משימה זו הייתה מתוסבכת במיוחד משאר המשימות 

עקב תקלה ניהוג ידני הביא לנחיתת חירום מוקדמת

גימיני 11-זו הייתה המשימה האחרונה בטוכנית גמיני שבה נבחרתי לצוות הגיבוי יחד אם ווילאם אנדרס

אפולו 11-המסע לחלל.

אני נבחרתי למפקד משימת אפולו 11 על -יידי דייק סלייטון ב-23 בדצמבר 1968

אחד הוויכוחים שהיו לפני ואחרי המשמה היה מי ילך ראשון על הירח,אודלין חשב שהוא יהיה הראשון שילך על הירח עקב ניסיוניו בתוכנית גימיני לסוף הוחלט שאני זה שיהיה הראשון שילך על הירח.

בזמן השיגור קצב פעימות ליבי היה 110 פעימות בדקה..כשהיגענו לירח לא היה לנו איפה לנחות עקב הזמן הרב שאבד עקב מציאת מקום לנחיתה, נשאר לצוות ולי זמן מועט להנחית את החללית. למעשה אם היו נוחתים 15 שניות מאוחר יותר, הדלק היה אוזל והם היו מתרסקים כול הצוות היה מודאג מהמצב חוץ ממני
בגלל שידעתי שנשארו 50 שניות ולא 15

ב-20 ביולי 1969 בשעה 20:17:29 המילה שאמרתי מהחלל "יוסטון, כאן בסיס שלווה, הנשר נחת" נאמרו במרכז הבקרה אודלין חברי לצוות ואני חגגנו זאת בלחיצת יד בלבד ולא יכולנו כבר לרדת מהחללית בשביל לבצע את המשימה.

ההליכה על הירח.

אחרי נחיתה מוצלחת אודלין חברי ואני התכוננו לצאת דלת החללית נפתח ואני ירדתי משם ב-21 ביולי 1969

בשעה 2:56 בלילה לפני השעון העולמי הנחתי את רגלי השמאלית ואחריה את הימנית בירח ואז אמרתי משפט שיזכר דורות

	זהו צעד קטן לְאדם, צעד גדול לאנושות. .That's one small step for [a] man, one giant leap for mankind
בגלל בעיות התקשורת לא נקלטה האות "a" שבמשפט ובגלל זה חשבו שאמרתי לאדם,לאחר 15 דקות הצטרף חברי לטיסה אולדרין והתחלנו במחקר שתוכננו במשימה במהלך ההליכה על הירח השארנו סימן שמנציח על הנחיתה ראשונה שהאנושות ובנוסף תקעו שם את דגל אמריקה.

פרשת דשרייפוס

פרשת דרייפוס 5.1.1895

כאשר הייתי בפריז שבצרפת החלה פרשת דרייפוס, פרשת דרייפוס החלה בשנת 1894 בכך שהמודיעין של הצבא הצרפתי חשף מכתב(איגרת)עם פירוט של מסמכים צבאיים חסויים שנשלחו אל השגירירות הגרמנית אשר נמצאת בפריז,החשוד המרכזי היה אלפרד דרייפוס אשר היה היהודי היחיד שעבד במטה הכללי ונחשד בשליחת המכתב לשגרירות הגרמנית,מכיוון שאלפרד דרייפוס לא היה זה ששלח את המכתב ובשביל להרשיע אותו הציגה התביעה רעיות מזויפות שהוכיחו אחרת מהמציאות,הראיות המזויפות שיכנו את השופט ופסק דרייפוס יועמד למאסר עולם ב"אי השדים".כל הדרגות נשללו ממנו בטקס צבאי מביך אשר נערך ב 5 בינואר ב1895,בעקבות פרשה זו החלו התפרצויות אנטישמיות מצד ההמון שהיה בטקס.

המאבק למען משפט חוזר

לאחר הרשעתו וכליאתו של דרייפוס ניסו להוכיח את חפותו. מתייה דרייפוס פעל למען אחיו אשר פרסם ידיעה כזב בעיתונות בדבר בריחתו של דרייפוס מ"אי השדים", במטרה להחזיר את הפרשה לסדר יום הציבורי.

הפרסום גרם להחמרתו של כליאתו של דרייפוס, אך הוא הגביר את העניין הציבורי וזכה לתמיכתם של השפעה ציבורית, ביניהם היו ברנאר לזר, אנאטול פראנס וז'אן ז'ורס. ז'ורז' פיקאר, ראש המודיעין הצבאי החל לחשוד שדרייפוס אינו אשם ושהאיגרת כתובה בכתב ידו של פרדיננד אסטרהאזי שהוא היה קצין בצבא.

על מנת לטשטש את האמת בוצעו זיופי ראיות נוספים על ידי הקצינים הממונים על החקירה.

עם זאת, לא היה ניתן להשתיק עוד את התומכים במשפט חוזר, שקולם הלך וגבר.

הקרע בחברה הצרפתית

בחברה הצרפתית נהיה מאומות בגלל משפט דרייפוס.

הציבור הצרפתי גילה עניין עמוק בפרשה ונחלק לשני מחנות יריבים, אחד בשם ה"רוזיה" נתמך על ידי אנשי השמאל הפוליטי, סופרים ואינטלקטואלים, שדרשו עריכת משפט חוזר וצדק עם דרייפוס.

ניצבו המתנגדים לעריכת משפט חוזר, ובכללם קציני צבא, לאומים ואנטישמים.
בנוסף תמכו גם במחנה המתנגדים פטריוטים, כי סברו שמשפט חוזר תערער את האמון בצבא שעדיין לא התאוששו מתבוסתו בלחמת צרפת פורסיה, וערעור זה עלול להכריע את הרפובליקה השלישית.
שתי המחנות נהיו אויבות ממש כל המשפחות נחלקו, ידידים ותיקים שהיו ממש נהיו אויבים.
נכתבו מאמרים בעיתונות והפגנות נערכו ברחבי צרפת.
נערכו עימותים בין הליגה לזכויות האדם שהקימו הדרייפוסרים לבין הליגה האנטישמית הצרפתית.

משבר בממשלת צרפת

נהיה משבר גדול בצרפת לאחר משפט דרייפוס.

התקדמות חשובה למען השגת משפט חוזר התרחשה לאחר שמנהיג הסוציאליסטים בצרפת, ז'אן ז'ורס,

פירסם טור בעיתון "רה פטיט רפיבליק" בשם "ההוכחות" וחשף את הזיופים, הסחיטות והקנוניות שליוו את הפרשה.

סדרת ההוכחות השפיעה על שר המלחמה, גודפרואה קווניאק, למנות קצין שלא היה מעורב בפרשה על מנת לבדוק את המסמכים להרשעתו למשפט של דרייפוס. 

הקצין גילה כי אחד המסמכים של דרייפוס היו למעשה הודבק וזויף מחלקי מסמכים שונים.
קווניאק הורה לעצור את האשם בזיוף, קולונל אנרי, ולאחר מכן הגיש את התפטרותו לממשלה.
באותו הלילה 31 באוגוסט 1898 התאבד קולונל אנרי , על ידי שימוש בתער שהושאר בתאו במכוון.
נפרשה הובילה למשבר בממשלה, כאשר מחליפיו של קווניאק התפטרו במהרה זה אחר זה.
בשיאו של המשבר מת נשיא צרפת פליקס פור ובמקומו נבחר אמיל לובה.
לאחר שהכריז בין הדין המיוחד למשפט חוזר לדרייפוס, הותקף לובה והוכה בראשו על ידי לאומן ממחנה הימין בעת שצפה במרוץ הסוסים השנתי.
ממה שקרה היה נפילה בממשלה, הממשלה הוקמה מחדש לאחר שמונה ימים.

סיום הפרשה

בתאריך 8 לאוגוסט 1899 נערך משפטו החוזר של דרייפוס בעיר רן. דרייפוס שמצבו הפיזי והנפשי היה קשה לנוכח תנאי מאסרו הקשים, נמצא אשם בשנית ברוב של חמישה שופטים כנגד שניים ונידון ל- 10 שנות מאסר בלבד בשל "נסיבות מקלות".

10 ימים לאחר מכן, קיבל חנינה מהנשיא אמיל לובה ושוחרר ממאסר.

הידיעה על תוצאות המשפט גרמו לגינוייה הפומבי של צרפת על ידי הקהילה הבינלאומית שהאמינה לחפותו של דרייפוס.

מאבקו של דרייפוס נמשך בעזרתם של מתייה וז'ורס.

1904 הוגש ערעור על פסק דין נערכה חקירה חדשה, וב-1906 זיכה אותו בית המשפט מכל אשמה.

שמו טוהר והוא הוחזר לצבא בדרגת רב סרן שהיה מגיע אליה במסלול שירותו הרגיל.

בנוסף זכה לאות לגיון הכבוד. ז'ורז פיקאר זכה להוקרה על מאבקו למען הצדק והועלה לדרגת גנרל.