נסעתי למונטגומרי, אלבמה בראשון לדצמבר. עליתי על אוטובוס בשביל להכיר קצת את העיירה.
האוטובוס היה מלא.
באוטובוס הלבנים ישבו בחלק הקדמי של האוטובוס והאנשים השחורים בחלק האחורי. כאשר נגמר המקום בחלק הקדמי,
התיישבו הלבנים בחלק האחורי של האוטובוס. לא אהבתי את החילוק על פי צבע העור. ולא הבנתי למה בכלל מחלקים את האוטובוס. ולאחר כמה שניות,
אישה שחורה (אני חושבת שקראו לה רוזה פארקס) בעלת משקפיים, סירבה לפנות את מקומה חלק האחורי לאדם הלבן.
היא הגיעה בחמישה לדצמבר לבית המעצר באלבמה ונעצרה ונכנסה על סכום של 14 דולר. כך העניין היה שהיא הפרה את החוק הגזעני. את חוקי ההפרדה.
אירוע זה נתפש כהזדמנות מושלמת בעיני א.ד. ניקסון, הנשיא המקומי של NAACP במונטגומרי.
ניקסון חיפש מועמד מתאים למאבק ודחה את אימוצם של כמה שחורים שסירבו לפנות מקומם קודם לכן, רוזה פארקס, לעומת קודמיה הייתה המועמדת המושלמת. והתקבלה.
ובחר כדוברם של השחורים במרטין לותר קינג, שהיה תושב טרי במקום. קינג היסס תחילה, אך תחת לחצו של ניקסון אימץ את התפקיד.
המסר הסופי מרטין היה:
"עוד אישה שחורה נעצרה מפני שסירבה לוותר על מושבה באוטובוס, אל תסעו באוטובוסים לעבודה, לבית הספר או לכל מקום אחר ביום שני. אם אתם עובדים סעו במונית, התחלקו בנסיעה
ולכו ברגל בואו לאסיפה המונית ביום שני בשבע בערב בכנסייה לקבלת הנחיות נוספות."
בעקבות מעצרה של רוזה , הכריזה האגודה על חרם נגד חברת האוטובוסים שנמשך 385 ימים. החרם במונטגומרי נסמך על העובדה כי חלק גדול מנוסעי האוטובוסים בעיר היו שחורים. היענותם של התושבים השחורים לקריאה לחרם הובילה להפחתה ניכרת במספר הנוסעים ולהפסדים ניכרים לחברת האוטובוסים העירונית. השחורים הלכו בעיקר ברגל, ובנוסף ראשי הקהילה השחורה אירגנו מערכת של הסעות באמצעות בעלי מכוניות שחורים מתנדבים. לאחר שהרשויות העירוניות עצרו את מרטין ודבר זה גרם למחאה בכל ארצות ברית. לבסוף, בעקבות החלטת בית המשפט העליון שונו החוקים העירוניים ואפשרו לשחורים לשבת היכן שהם רצו באוטובוסים.
זה לא הזמן לגיבורים זה הזמן לפעול - מרטין לודר קינג.
האוטובוס היה מלא.
באוטובוס הלבנים ישבו בחלק הקדמי של האוטובוס והאנשים השחורים בחלק האחורי. כאשר נגמר המקום בחלק הקדמי,
התיישבו הלבנים בחלק האחורי של האוטובוס. לא אהבתי את החילוק על פי צבע העור. ולא הבנתי למה בכלל מחלקים את האוטובוס. ולאחר כמה שניות,
אישה שחורה (אני חושבת שקראו לה רוזה פארקס) בעלת משקפיים, סירבה לפנות את מקומה חלק האחורי לאדם הלבן.
היא הגיעה בחמישה לדצמבר לבית המעצר באלבמה ונעצרה ונכנסה על סכום של 14 דולר. כך העניין היה שהיא הפרה את החוק הגזעני. את חוקי ההפרדה.
אירוע זה נתפש כהזדמנות מושלמת בעיני א.ד. ניקסון, הנשיא המקומי של NAACP במונטגומרי.
ניקסון חיפש מועמד מתאים למאבק ודחה את אימוצם של כמה שחורים שסירבו לפנות מקומם קודם לכן, רוזה פארקס, לעומת קודמיה הייתה המועמדת המושלמת. והתקבלה.
ובחר כדוברם של השחורים במרטין לותר קינג, שהיה תושב טרי במקום. קינג היסס תחילה, אך תחת לחצו של ניקסון אימץ את התפקיד.
המסר הסופי מרטין היה:
"עוד אישה שחורה נעצרה מפני שסירבה לוותר על מושבה באוטובוס, אל תסעו באוטובוסים לעבודה, לבית הספר או לכל מקום אחר ביום שני. אם אתם עובדים סעו במונית, התחלקו בנסיעה
ולכו ברגל בואו לאסיפה המונית ביום שני בשבע בערב בכנסייה לקבלת הנחיות נוספות."
בעקבות מעצרה של רוזה , הכריזה האגודה על חרם נגד חברת האוטובוסים שנמשך 385 ימים. החרם במונטגומרי נסמך על העובדה כי חלק גדול מנוסעי האוטובוסים בעיר היו שחורים. היענותם של התושבים השחורים לקריאה לחרם הובילה להפחתה ניכרת במספר הנוסעים ולהפסדים ניכרים לחברת האוטובוסים העירונית. השחורים הלכו בעיקר ברגל, ובנוסף ראשי הקהילה השחורה אירגנו מערכת של הסעות באמצעות בעלי מכוניות שחורים מתנדבים. לאחר שהרשויות העירוניות עצרו את מרטין ודבר זה גרם למחאה בכל ארצות ברית. לבסוף, בעקבות החלטת בית המשפט העליון שונו החוקים העירוניים ואפשרו לשחורים לשבת היכן שהם רצו באוטובוסים.
זה לא הזמן לגיבורים זה הזמן לפעול - מרטין לודר קינג.
 |
| רוזה פארקס |
 |
| האוטובוס שרוזה פארקס סירבה לפנות את מקומה לאדם הלבן |
 |
| רוזה פארקס |
שני יפה לגלות שנחשפת למקרה של גזענות , למדתי מכך שצריך לנקוט בצעדים כאשר רואים מקרה כזה ולא לשתוק כי אחרת זה היה ממשיך כך,עבודה יפה!
השבמחקהעבודה הייתה טובה מאוד ומפורטת התמונות הוסיפו המון נהנתי לקרוא את העבודה
השבמחקעבודה יפה מאוד ומפורטת, שמחתי לקרוא
השבמחקשני,
השבמחקעבודה יפה כל הכבוד!