מבצע אנטבה (יונתן) 4.7.1976
נחתתי באוגנדה בעיר אנטבה ב-4 ביולי 1976.
ביום זה היה מבצע לשחרור החטופים באנטבה שנקרא "מבצע יונתן".
התרגשתי מאוד להיות שם במיוחד שביום זה עשינו משא ומתן עם חוטפי מטוס אייר פרנס ו105 הנוסעים שבו. כולם היו מודאגים בזמן שכוחות צהל היו בדרכם אל הטרמינל בו הוחזקו החטופים באנטבה, בשלושה מסוקי הרקולס שונים.
יום למחרת שהודיעו שהחטופים חזרו ושהכול בסדר איתם, האווירה בארץ הייתה שמחה ואושר שהחזירו את החטופים ושהכול בסדר איתם. שמחתי מאוד וידעתי שהרגשה כזאת אני לא ירגיש עוד בחיים, שזאת הרגשה של פעם בחיים! תוך כדי חגיגות השמחה התבשרנו על מותו של יונתן נתניהו.
כל הארץ הודו לצה"ל ורבין ולממשלה בקריאות הידד והתחלנו לעשות מעגלים של הורה ולרקוד מאושר עם דגלי המדינה בידינו. ישישם עטורי זקן נישאו על כתפיהם של צעירים ותקעו בשופר, וויסקי נשפך על כול אלה שרקדו. בני משפחות וחברים באו לקבל את פניהם של בני הערובה. כל השמחה והצהלה התרחשה בצהריים בבסיס חיל האוויר. מאוד נהנתי מטיול זה ולא אשכח אותו לעולם!
זהר שופינסקי
![]() |
נהנתי לקרוא את זה. רק חסר תמונות
השבמחקזהר,נהנתי מאוד לקרוא את כתבתך בנושא מבצע אנטבה,שכן העברת באופן מאוד מוחשי ואמיתי את הרגשות וההתרגשות הגדולה שמלווה מבצע כה רציני ומשמעותי. לרגע הרגשתי כאילו גם אני חוויתי הרגשה זו,כל הכבוד:)
השבמחקאת מבצע אנטבה אני מכיר בעיקר מהסרט עם יהורם גאון. כמעט בכל יום עצמאות מקרינים אותו.
השבמחקאבל היה מעניין לקרוא את הדיווח שלך שנתן כיוון מצוין יותר בפרטים.
גם אני הייתי רוצה להיות במקומך או להשתתף במבצע עצמו בתור לוחם.
עבודתך הייתה מעניינת ומסכמת.
זהר,
השבמחקכתבת יפה על מבצע אנטבה, תיארת בצורה מוחשית את האווירה שהייתה בארץ, יחד עם זאת כמעט לא כתבת דבר על חטיפת המטוס עצמו.
הכתיבה במישלב לשוני בינוני. היה מקום להוסיף תמונות ואפילו קטע מהסרט.