פרשת דשרייפוס

פרשת דרייפוס 5.1.1895

כאשר הייתי בפריז שבצרפת החלה פרשת דרייפוס, פרשת דרייפוס החלה בשנת 1894 בכך שהמודיעין של הצבא הצרפתי חשף מכתב(איגרת)עם פירוט של מסמכים צבאיים חסויים שנשלחו אל השגירירות הגרמנית אשר נמצאת בפריז,החשוד המרכזי היה אלפרד דרייפוס אשר היה היהודי היחיד שעבד במטה הכללי ונחשד בשליחת המכתב לשגרירות הגרמנית,מכיוון שאלפרד דרייפוס לא היה זה ששלח את המכתב ובשביל להרשיע אותו הציגה התביעה רעיות מזויפות שהוכיחו אחרת מהמציאות,הראיות המזויפות שיכנו את השופט ופסק דרייפוס יועמד למאסר עולם ב"אי השדים".כל הדרגות נשללו ממנו בטקס צבאי מביך אשר נערך ב 5 בינואר ב1895,בעקבות פרשה זו החלו התפרצויות אנטישמיות מצד ההמון שהיה בטקס.

המאבק למען משפט חוזר

לאחר הרשעתו וכליאתו של דרייפוס ניסו להוכיח את חפותו. מתייה דרייפוס פעל למען אחיו אשר פרסם ידיעה כזב בעיתונות בדבר בריחתו של דרייפוס מ"אי השדים", במטרה להחזיר את הפרשה לסדר יום הציבורי.

הפרסום גרם להחמרתו של כליאתו של דרייפוס, אך הוא הגביר את העניין הציבורי וזכה לתמיכתם של השפעה ציבורית, ביניהם היו ברנאר לזר, אנאטול פראנס וז'אן ז'ורס. ז'ורז' פיקאר, ראש המודיעין הצבאי החל לחשוד שדרייפוס אינו אשם ושהאיגרת כתובה בכתב ידו של פרדיננד אסטרהאזי שהוא היה קצין בצבא.

על מנת לטשטש את האמת בוצעו זיופי ראיות נוספים על ידי הקצינים הממונים על החקירה.

עם זאת, לא היה ניתן להשתיק עוד את התומכים במשפט חוזר, שקולם הלך וגבר.

הקרע בחברה הצרפתית

בחברה הצרפתית נהיה מאומות בגלל משפט דרייפוס.

הציבור הצרפתי גילה עניין עמוק בפרשה ונחלק לשני מחנות יריבים, אחד בשם ה"רוזיה" נתמך על ידי אנשי השמאל הפוליטי, סופרים ואינטלקטואלים, שדרשו עריכת משפט חוזר וצדק עם דרייפוס.

ניצבו המתנגדים לעריכת משפט חוזר, ובכללם קציני צבא, לאומים ואנטישמים.
בנוסף תמכו גם במחנה המתנגדים פטריוטים, כי סברו שמשפט חוזר תערער את האמון בצבא שעדיין לא התאוששו מתבוסתו בלחמת צרפת פורסיה, וערעור זה עלול להכריע את הרפובליקה השלישית.
שתי המחנות נהיו אויבות ממש כל המשפחות נחלקו, ידידים ותיקים שהיו ממש נהיו אויבים.
נכתבו מאמרים בעיתונות והפגנות נערכו ברחבי צרפת.
נערכו עימותים בין הליגה לזכויות האדם שהקימו הדרייפוסרים לבין הליגה האנטישמית הצרפתית.

משבר בממשלת צרפת

נהיה משבר גדול בצרפת לאחר משפט דרייפוס.

התקדמות חשובה למען השגת משפט חוזר התרחשה לאחר שמנהיג הסוציאליסטים בצרפת, ז'אן ז'ורס,

פירסם טור בעיתון "רה פטיט רפיבליק" בשם "ההוכחות" וחשף את הזיופים, הסחיטות והקנוניות שליוו את הפרשה.

סדרת ההוכחות השפיעה על שר המלחמה, גודפרואה קווניאק, למנות קצין שלא היה מעורב בפרשה על מנת לבדוק את המסמכים להרשעתו למשפט של דרייפוס. 

הקצין גילה כי אחד המסמכים של דרייפוס היו למעשה הודבק וזויף מחלקי מסמכים שונים.
קווניאק הורה לעצור את האשם בזיוף, קולונל אנרי, ולאחר מכן הגיש את התפטרותו לממשלה.
באותו הלילה 31 באוגוסט 1898 התאבד קולונל אנרי , על ידי שימוש בתער שהושאר בתאו במכוון.
נפרשה הובילה למשבר בממשלה, כאשר מחליפיו של קווניאק התפטרו במהרה זה אחר זה.
בשיאו של המשבר מת נשיא צרפת פליקס פור ובמקומו נבחר אמיל לובה.
לאחר שהכריז בין הדין המיוחד למשפט חוזר לדרייפוס, הותקף לובה והוכה בראשו על ידי לאומן ממחנה הימין בעת שצפה במרוץ הסוסים השנתי.
ממה שקרה היה נפילה בממשלה, הממשלה הוקמה מחדש לאחר שמונה ימים.

סיום הפרשה

בתאריך 8 לאוגוסט 1899 נערך משפטו החוזר של דרייפוס בעיר רן. דרייפוס שמצבו הפיזי והנפשי היה קשה לנוכח תנאי מאסרו הקשים, נמצא אשם בשנית ברוב של חמישה שופטים כנגד שניים ונידון ל- 10 שנות מאסר בלבד בשל "נסיבות מקלות".

10 ימים לאחר מכן, קיבל חנינה מהנשיא אמיל לובה ושוחרר ממאסר.

הידיעה על תוצאות המשפט גרמו לגינוייה הפומבי של צרפת על ידי הקהילה הבינלאומית שהאמינה לחפותו של דרייפוס.

מאבקו של דרייפוס נמשך בעזרתם של מתייה וז'ורס.

1904 הוגש ערעור על פסק דין נערכה חקירה חדשה, וב-1906 זיכה אותו בית המשפט מכל אשמה.

שמו טוהר והוא הוחזר לצבא בדרגת רב סרן שהיה מגיע אליה במסלול שירותו הרגיל.

בנוסף זכה לאות לגיון הכבוד. ז'ורז פיקאר זכה להוקרה על מאבקו למען הצדק והועלה לדרגת גנרל.