מהפכת אוקטובר

רוסיה 25 באוקטובר 1917

המפלגה הבולשביקית (בראשות מנהיגה לנין) הובילה את המהפכנים הקומוניסטים והסוציאליסטים למרד בפטרוגרד (בירת רוסיה בשנים 1917-1921)נגד הממשלה הזמנית של קרנסקי.

ברוב הזמן המאבק בפטרוגרד היה ללא שפיכות דמים כאשר הבולשביקים תפסו את המבנים העיקריים של הממשלה.

בסוף פרצו בהתקפה על ארמון החורף (ארמון החורף היה בית החורף של הצארים הרוסים בשנים 1732 - 1917) המורדים הבולשביקים נתקלו בהתנגדות קלה מאוד אם בכלל, ומבחינה מעשית, די היה בכניסתם לבניין כדי להשתלט עליו. ככל הנראה, בכל המהלך היו 2 הרוגים ו-5 פצועים משני הצדדים.

באותו זמן התכנס הקונגרס השני של המועצות הנבחרות ומתוך 649 הצירים הנבחרים שבו, 390 היו בולשביקים וקרוב ל-100 השתייכו לאגף השמאלי של המפלגה הסוציאל-רבולוציונית, שתמכו גם הם בהפלת ממשלתו של קרנסקי. כשהוכרזה נפילתו של ארמון החורף

הקונגרס הוציא צו שיעביר כוח אל הסובייטים נבחרי הפועלים, החיילים והאיכרים, על מנת לאשר את המהפכה. ההחלטה לא עברה בתמימות דעים. רבים מהסוציאל רבולוציונרים האמינו שלנין והבולשביקים תפסו את השלטון בצורה בלתי חוקית ויצאו לפני שהתקבלה ההחלטה.בזמן יציאתם קרא אליהם לאון טרוצקי בזלזול: "כן, צאו, לכו, עיזבו, אתם נכנסים לפח האשפה של ההיסטוריה".

ביום שלאחר מכן הסובייטים בחרו את "מועצת ממוני העם" כבסיסה של הממשלה הסובייטית החדשה, עד לכינוס האספה המכוננת, והעבירה את הצו על השלום ואת "הצו על האדמה"

(הצו על האדמה- אישר את פעולותיהם של האיכרים אשר בכל רחבי רוסיה החזיקו באדמותיהם של האצולה ושל הקולאקים - האיכרים הרוסים העשירים. הבולשביקים ראו עצמם כמייצגים של ברית בין פועלים ואיכרים)

הצלחת התקוממות אוקטובר הביאה לסיומו את שלב המהפכה שהתעוררה בפברואר ושינתה את אופיה של המהפכה מליברלית לסוציאליסטית. ניסיון להשתלט על מוסקבה, חודש לאחר מכן, נתקל בהתנגדות חריפה ואלימה הרבה יותר, והבולשביקים לא תפסו שליטה מלאה בעיר עד מרץ 1918; בחלקים אחרים של רוסיה נמשכה מלחמת האזרחים שנים אחדות, עד 1921.

הממשלה החדשה

בעקבות הפלת ממשלת המעבר הרוסית בהתאם להחלטת הוועידה של הסובייטים הוקמה ממשלה חדשה בראשות ולדימיר לנין. הממשלה נתכנתה "מועצת הקומיסרים העממיים" וכל חבר בה היה "קומיסר עממי". להלן הרכב הממשלה החדשה כפי שהורכבה ב-8 בנובמבר 1917:

יושב ראש-ולדמיר לנין

קומיסר לענייני פנים-אלכסיי ריקוב

קומיסר לענייני חקלאות-ולדמיר מיליוטין. לאחר כשבועיים בתפקיד התפטר לאור אי-הסכמה עם מדיניות הממשלה. במקומו מונה אלכסנדר שליכטר.

קומיסר לענייני העבודה - אלכסנדר שליאפניקוב

קומיסר לענייני צבא וצי - וועדה בהשתתפות ולדימיר אנטונוב-אובסיינקו, ניקולאי קרילנקו ופבל דיבנקו

קומיסר למסחר ותעשייה - ויקטור נוגין

קומיסר האוצר - איוואן סקבורצוב

קומיסר החינוך - אנטולי לונצ'רסקי

קומיסר לענייני חוץ - לאון טרוצקי

קומיסר לענייני משפט - גאוגרי אופוקוב

קומיסר לענייני מזון - איוואן טאודורוביץ'

קומיסר לענייני דואר - ניקולאי אבילוב